החלטה בתיק מ"ת 53082-11-11 - פסקדין

בקשה למעצר עד לתום ההליכים

1.     כנגד תשעת המשיבים הוגשו שני כתבי אישום: כתב אישום אחד מאגד בתוכו את המשיבים 1- 8 ומיוחסת להם, במסגרתו, עבירה של פעילות בארגון טרוריסטי לפי סעיף 2 לפקודה למניעת טרור, תש"ח - 1948. עניינו של המשיב 9 נדון בגדר כתב אישום נפרד (עם שלושה מעורבים נוספים) ומיוחס לו , בגדר האישום הראשון, עבירה של פעילות בארגון טרוריסטי, כלייתר המשיבים. בתמצית, כתב האישום עוסק בפעילות (להבדיל מחברות) המשיבים במסגרת ועבור ארגון החמאס שהוכרז כארגון טרור על ידי ממשלת ישראל בשנת 1998. נטען כי להגשמת מטרות הארגון, הנו פועל בשני מישורים: האחד - פעילות טרור צבאית והשנייה - פעילות אזרחית המתבצעת בקרב האוכלוסייה המוסלמית, בענייננו גם באזור ירושלים, על ידי ובאמצעות פעילי חמאס המקיימים מערך מאורגן ומובנה של שליטה, פיקוח וביצוע, לרבות בתחומי הדת, החינוך והרווחה, במטרה לקרב את הציבור לארגון, ולעבות את אחיזת הארגון בקרב הציבור.

בפרק העובדות בכתב האישום נטען כי מרחב העיר ירושלים חולק לאזורי ניהול לפי ריכוזי האוכלוסייה המוסלמית בעיר. בכל אזור קיימת ועדת פעילי חמאס, ובמסגרת זו פעלו המשיבים (עם אחרים) בשכונות שונות. לשם היגוי וריכוז הפעילויות קיימת מועצה מייעצת, בה חברים המשיבים או חלקם. משיבים 1 - 4 ומשיבים 8 ו - 9 נבחרו, ביחד עם אחרים (ביניהם יעקוב אבו עסב ופואד חמדייה שהודעותיהם משמשות בסיס להפללת המשיבים), לשמש כוועדה ניהולית. אבו עסב נבחר כיושב ראש וכמנהיג פעילות החמאס בירושלים. חברי הוועדה הניהולית התכנסו מעת לעת במקומות שונים לקידום רעיונותיהם ופעילות שונה, ובמסגרת זו פעלו המשיבים, כך נטען, לקידום מטרות החמאס במישורים שונים, כל זאת לחיזוק ולביסוס מעמד החמאס בירושלים. כן פורטה בכתב האישום פעילות לתמיכה בשוהים במשרדי הצלב האדם בירושלים, הם נציגי החמאס בפרלמנט הפלסטיני אשר תושבותם נשללה על ידי שר הפנים ושהייה זו נועדה לסכל מעצרם של השוהים הבלתי חוקיים. בכתב האישום מפורטים שלושה מפגשים של חברי המועצה למקצת המשיבים שנערכו במקומות שונים ובעקבות כך הוגברה ותוגברה פעילות המשיבים וחבריהם לביסוס מעמד החמאס.

2.     ראיות לכאורה

        ב"כ המבקשת סומך את קיומן של הראיות לכאורה על אמרותיהם של פואד חמדייה ויעקוב אבו אלעסב. אמרות פואד חמדייה, כך נטען, קושרות וכורכות את כל המשיבים (באופן שמי) בפעילות במסגרת ועבור החמאס (ובעיקר שתי הודעותיו, מיום 31/10/11 ומיום 10/11/11 שתיהן, ממועד זה, בתרגום לעברית) ואילו אמרת אבו עסב (מיום 12/11/11), מחזקת ומאמתת את אמרות פואד חמדייה שכן, אף כי אין באמרת אבו עסב התייחסות ספציפית לפעילות מי מהמשיבים, המידע הכללי שהוא מוסר, לרבות לגבי פעילות פואד חמדייה, האינטראקציה בינו ובין פואד חמדייה ותיאור מטרות פעילותם, בכל אלה יש לתמוך באופן משמעותי באמרות פואד חמדייה. ב"כ המבקשת אינו מייחס למי מהמשיבים פעילות צבאית, אלא נטען לעיסוקם בפעילות אזרחית בשם ועבור החמאס לקירוב חלקים מהאוכלוסייה לדבוק בחמאס ולחזקו. עוד נטען כי הן פואד חמדייה והן אבו עסב מתארים פעילות עבור החמאס, בלא להותיר ספק לכך.

        בשולי הדברים התייחס בא-כוח המאשימה לכך שבהליך מקביל שוחרר אדם שנטען להיותו פעיל עבור החמאס (עבאס קראעין), אולם, כך נאמר, שחרורו נובע מכך שלהבדיל מהמשיבים, הוא לא נמנה עם פעילי הארגון אלא נטל חלק צדדי בהעברת כספים, כאשר בעניינו קמה שאלה קשה של קיום מודעות.

        לעניין חלופה, נטען כי בשים לב לנסיבות המיוחדות הנובעות ממעמדם ותפקידם של המשיבים וכמי שמהווים בסיס לתשתית פעילות חמאס בירושלים, אין להלום חלופה בעניינם, שכן זו לא תצלח לאיון מסוכנותם.

3.     ראיות לכאורה

ב"כ המשיבים 1 ו - 5 טען, בין היתר, כי המאשימה 'העמיסה' על כתב האישום הנחות וסברות שאין להן ביסוס. העד אבו עסב הוא שותף ולכן עדותו איננה יכולה להוות חיזוק, אלא אם הייתה מייחסת לכל אחד מהמעורבים פעילות ספציפית. הודעות אבו עסב אינן רלבנטיות כי אינן מזכירות מי מהמשיבים. נטען כי שעה שמשיב 1 נעצר הוא הכחיש כל קשר אסור או הנוגע לחמאס או פעילות במסגרתו. לאחר מכן לא שיתף פעולה ושתק בחלק מהשאלות. משיבים 1 - 5 פוקדים מסגדים אך אין זו עבירה. קיימת "הדבקה" בכוח של המילה 'חמאס' ואין בכך משום ראיות לכאורה. לעניין המפגש בפארק קנדה - משיב 1 לא מוזכר שם כלל. ניסיונותיו של משיב 5 להסביר כי מדובר בטענות שווא לא צלחו, ולא באה התייחסות לטענתו שמדובר בטענות שאינן נכונות. בכל מקרה, אין מדובר בראיות בעלות עוצמה מספיקה.

לעניין עילת מעצר, מפנה הסנגור להודעות אחרות של פואד חמדייה. נטען כי יש לערוך אבחנה בין חופש פולחן לבין עילות מעצר. גם אם קיימות ראיות - המעשים אינם מקימים מסוכנות. מדובר באירועים שהתרחשו לפני למעלה משנה. מדובר באנשים נורמטיביים, למשיב 1 ישנה חנות ומשיב 5 הוא חשמלאי.

מאחר שמדובר בבעלי משפחות, באה הצעה לשחרר המשיבים 1 ו - 5 בערבויות מתאימות של בני משפחה.

4.     בא-כוח המשיב 2 הצטרף לדברי ב"כ המשיבים 1 ו - 5 והוסיף כי אין ראיות למעורבות ופעילות משיב 2 במעשים אסורים. נטען כי המפגשים התקיימו  במסגד ולא מתקבל על הדעת שינהלו פגישות חמאס באור יום במסגד. העד פואד  חמדייה אמר שמשיב 2 לא היה "יושב עימם" ומלבד הודעת פואד חמדייה, אין ראיה שמשיב 2 מודע לעניין מסוים. פואד חמדייה מציין את מעשיהם (פעילות בקהילה), אך לא ייחס להם פעילות במסגרת החמאס, ולא הוכחה מעורבותם.

לעניין עילת מעצר נטען כי לא מדובר בפעילות היוצרת סכנה, ולכן לא נשקפת מסוכנות. משיב 2 הנו נהג אוטובוס, אב לארבעה והוצע לשחררו לחלופה שתכלול מעצר בית.

5.     בא-כוח משיב 3 הצטרף לדברי חבריו והוסיף לעניין ראיות: כאשר עוברים על הודעות פואד חמדייה - עולה כי הוא מכחיש השתייכות לחמאס, אולם מאשר שהוא תומך בחמאס. על רקע הכחשות אלה יש לקרוא את הודעות המפליל בזהירות. גם אם יתקבלו הודעות פואד חמדייה, אין מדובר בפעילות שנעשתה מטעם ארגון, אלא בפעילות התנדבותית למען הקהילה ומתוך ערכי הדת. כתב האישום לא מגלה כל עבירה. לעניין עדות אבו עסב, ניתן לראות שאינו מזכיר את משיב 3 בשום הקשר של תנועת החמאס או פעילות במסגרתה.

באשר לעילת מעצר, נטען כי מאחר שכתב האישום אינו מגלה עבירה, גם אם כל הנטען נכון, עדיין לא מדובר בפעילות הטומנת סכנה לציבור אלא בפעילות מבורכת.

המשיב 3 נשוי, מנהל עסק וללא עבר והוא מסכים לכל תנאי שיבטיח התייצבותו.

6.     בא-כוח משיבים 4 ו - 6 הוסיף כי טענת פואד חמדייה בדבר כינוס אסיפה מכוננת דורשת תכנון מראש ולא פעילות מקרית. אין בדבריו כל פרט שיכול להעיד על מהלך מתוכנן. לכן, הנוכחות של מי שהוזכרו, צריכה להיבחן גם לאור כך שהנוכחים היו מזדמנים מקריים במסגד. מלבד זאת, שמם לא אוזכר בפגישות של מועצת השורה. המשיבים מכחישים קיום מפגש כאמור. בנוסף, לא יתכן שארגון החמאס נחלק לגופים שונים כפי שלמעשה אומר פואד חמדייה. אין עדות ישירה הקושרת בין תנועת החמאס למשיבים. לא מתקבל שמי נחקר כה ארוכות, אינו מסוגל לתת פירוט של הפעילויות המיוחסות. באשר לעילת מעצר, הסתפק בא-כוח משיבים 4 ו - 6 בדברי חבריו.

משיב 4 הנו בעל מסעדה ברחוב צלאח א-דין, מנהל את המסעדה מאז כשנה וחצי מבוקר ועד לילה. מבוקש לא לפגוע בפרנסתו, ונטען כי הוא יעמוד בתנאים שייקבעו לשחרורו.  המשיב 4 הנו נשוי ויש לו ארבעה  ילדים.

משיב 6 הנו סוחר בברזל, מפרנס יחיד, נשוי ואב לחמישה ילדים, נטול הרשעות, ונטען כי גם אותו יש לשחרר.